עץ חיים מ״ז:ו׳

ועתה נבאר סדר ג' עולמות בי"ע בשמותם ובמעשיהן דע כי מצאתי להר"ר גדליה הלוי ז"ל כי הג"ר של הו"ק דא"א דבריאה שהם חג"ת כנ"ל אשר נשארו מגולין בלי התלבשות הנה אלו הג' הם בסוד מסך. ופי' הדברים הם כך כי הלא ביארנו כי בכל עולם מג' עולמות אלו יש להן מסך א' ואמנם המסך שבין אצילות לבריאה כאשר עברו בתוכו דמות כל האורות דאצילות לעשות כנגדן י"ס דבריאה הנה אלו לא בקעו אותו מסך ועברו בו רק עבר בו אור שלהם דרך המסך ההוא ונקו כל הי"ס של הבריאה והנה גם ג"ר דא"א דבריאה שהם חג"ת כנ"ל הם ג"כ עוברים דרך המסך ואינם בוקעים המסך רק הם אור המתמעט עובר קצתו דרך המסך אבל אותה הנקודה דמלכות דאצילות הנ"ל שירדה להתלבשת בג"ר אלו דא"א הם אור עצמו של המלכות דאצילות ע"כ היא משברת ובוקעת את המסך עצמו ויורדת ומתלבשת בג"ר דא"א והנה סוד נקודה זו עניינה היא כי הלא נודע איך היו ב' המאורות באצילותן בקומתן נבראו שוין זה לזה וכאשר קטרגה הלבנה ונתמעטה פי' שמה שהיתה בסוד פרצוף שלם נתמעטה ועמדה בסוד נקודה קטנה כלולה מי"ס והט נקדות אחרות פרחו ממנה כנודע ששרשה מתחלה אינו רק נקודה אחד ואח"כ באו בתוספת ע"י ז"א תשעה נקודות אחרות כי לכן נקרא אספקלריא דלית לה מגרמה כלום לכן חזר ז"א ונטלם ונשארה בסוד נקודה קטנה ואז לא יכלה לעמוד אצלו מרוב קטנותה ואז ירדה במקום זה בראש הבריאה ואמנם זה היה בזמן מיעוט הלבנה בבריאת העולם אבל אחר שכבר נתקנה וחזרה למקומה אב"א וברא לאדה"ר והוא החזירה פב"פ כבתחלה ואח"כ ע"י חטאם של התחתונים חזרה ונתמעטה וירדה כי זה כל סוד תפלתינו לתקנה בעת תפלתינו ואח"כ חוזרת כבראושנה כי אין בנ כח יותר מזה והנה כל דבר שבקדושה עושה רושם במקומו אע"פ שנסתלק משם ותמיד נשארה בחי' נקודה זו בראש הבריאה אמנם בזמן אשר המיעוט שלה ע"י פגם תחתונים אז הט' נקודות אחרות שמסתלקות ממנה אינן חוזרות אל ז"א אל מקורם ממקום שבאו אבל יורדות בעונותיהו עד הקליפה בסוד שכינה בגלות ואין להאריך בזה. ונחזור לענין כי נקודה זו היתה תחלה זנב לאריות בסוף האצילות כי חוה זנב לאדם היתה ואח"כ ירדה ומעטה עצמה בסוד נקודתה והיתה ראש לשועלים ראש לבריאה ממש וכן היתה בכל עולם ועולם כי נקודה מלכות דיצירה ירדה בראש עשיה וכן דבריאה בראש יצירה וכן היה ג"כ בראש אצילות בסוד כולם בחכמה עשית כי אור א"ס נתלבש בחכמה עליונה שלמעלה מאצילות וירדה אותה החכמה עצמה ושברה המסך שע"ג אצילות וירדה מציאות עצמה ונתלבשת באצילות וע"י מקבל אצילות אור א"ס וז"ס כולם בחכמה עשית הנזכר בעולם אצילות כנ"ל. ואמנם כל זה הבחי' שהיתה בכל העולמות הכל היה לתועלת העולמות כדי לקשר זה בזה וזה בזה כדי שיוכלו לקבל הארה זה מזה וזה מזה ע"י היות סיום האצילות תחלת רישא דבריאה ממש וכן בשאר העולמות וז"ס יום השבת כי אז נתוסף קדושה בעולמות ואז היכל העליון ק"ק דבריאה חוזר לעלות אל האצילות ונעשה אצילות גמור ממש לטעם הנ"ל וכיוצא בזה בשאר כל העולמות ואין להאריך. וא"ת והרי יש עתה מקום שאלה דא"כ למה אנו אומרים שנקודה זו הוא ראש הבריאה ומשם מתחלת בריאה כי הלא אי עולם הבריאה מתחיל רק מן או"א דבריאה כי רישא דבריאה היא אצילות ממש ועד שם הוא אצילות ולמה נאמר שנכנס בגדר עולם הבריאה וכן בשאר עולמות. והתשובה בזה כי ודאי עם היות שבודאי הוא כמו שאמרנו שנקודה זו הוא אור אצילות ממש שבקע ושיבר המסך וירדה עכ"ז זהו בערך הבריאה אבל אותה נקודה עצמה ודאי שכבר אין לה ערך עם אצילות כי אחר שידעת הפרש גדול שיש בין א"א לאבא ומאבא לאמא ומאמא לז"א ואיך מתמעט האור מזה לזה לאין קץ באצילות עצמו א"כ גם יש שינוי גדול מז"א לנוקבא אפי' בהיותה שלימה בפרצופה כי הלא היא סיום כל העולמות וכל האצילות עצמו וא"כ כאשר תתמעט מפרצופה ותשאר בסוד נקודה לבד ואח"כ תצטרך לבקוע מסך הבריאה כדי לירד ובכח בקיעה ההיא ודאי שמתמעטת יותר ואח"כ בהכנסם בבריאה מתמעטת יותר וא"כ אחר כל אלו המיעוטים אל יקשה בעיניך אם תוכל להיותה כאן ראש הבריאה ממש כי בודאי אינה היא כאשר היתה למעלה בתחלה ונבאר סדר ג' מעלות ג' עולמות אלו דבי"ע:

עולם הבריאה יש בה עצמות וכלים והנה בענין הכלים דבריאה נחלקין עד"ז כי הכלים דאו"א דבריאה הם סוד שמות אכתריאל יה יהוה צבאות וכמו שידעת שהשמות אלו הם סוד כסא עצמו וגם ידעת כי ג"ר דבריאה הם כסא עצמו ואלו הם סוד גופא ממש דאו"א דבריאה גופא דז"א דבריאה נקרא מטטרו"ן גופא דנוקבא דז"א דבריאה נקרא סנדלפו"ן והרי ביארנו בחי' הכלים דבריאה והנה עצמות בריאה נחלק לג' בחי' נר"ן והנה הנפש של בריאה כולה נמשך ע"י הכאת י' כלים דאצילות במסך הבריאה ומהם נתנוצצו י' ניצוצות ואורות דרך המסך ונתהוו נפש לי' כלים של הבריאה כי כלים דאצילות מעולים מן נפש דבריאה כי האור שלהם העובר דרך מסך מספיק לעשות נפש אל הבריאה ורוח של בריאה נמשך ע"י הכאת של בינה דאצילות החיצוניות שלה במסך הבריאה ומהי"ס שלה נעשה רוח לכל הי"ס דבריאה ונשמות הבריאה נמשכת מהכאה פנימית דבינה דאצילות במסך וי"ס שלה נעשה נשמה לי"ס דבריאה וכנגד רוח ונשמה אלו נאמר אמא מקננא בכורסייא אמנם רישא דא"א דבריאה שהוא סוד אותה נקודה דאצילות שירדה הנה זאת לא נתהוית ע"י מסך כי להיותה נקודה נוקבא דאצילות ממש שברה ובקעה המסך לגמרי וירדה בבריאה ברישא דא"א דבריאה ואפילו חיצוניות שלה בקעה המסך להיותה אצילות עצמה ולא הארה כשאר י"ס דאצילות לכ היה בה כח לשבור ולבקוע המסך ולירד באופן זה כי הכלי ועצמות שלה ירדה לבריאה ומהם נתהוו רישא המגולה דא"א דבריאה:

עולם היצירה כבר ביארנו כי ו"ס מקננא במט"ט והענין כי מן ז"א דאצילות מן פנימיות אחר שנתלבש ונמשך וירד למטה עד המסך שבין אצילות לבריאה מרוב האור שלה בקע ושבר המסך ההוא וירד עד מסך הב' שבין בריאה ליצירה ומחמת התפשטות האור עד שם נחלש ולא בקע ושיבר אותו רק הכה בו לבד וע"י הכאתו שם במסך הב' נתנוצץ אורו למטה ביצירה וממנו ומפנימיותו היה סוד רישא דא"א דיצירה רישא מגולה ע"ד הנ"ל ברישא דא"א דבריאה שהיתה ממלכות דאצילות אמנם מן החצוניות הז"א הנ"ל נתנצצו ע"ד הנ"ל בעצמותו ופנימיותו ממש וירד ועשה כל בחי' הכלים של כל יצירה הנקרא גופא דיצירה מהי"ס שלו אמנם אין הכלים של הבריאה ולא הנר"ן של הבריאה יכולים להתנוצץ דרך מסך ב' זה דיצירה כי כבר עברו מסך א' שלהם ואינן יכולין לעבור מסך זה. והנה העצמות של יצירה הוא כי נשמת או"א דיצירה הוא מהכאת מסך ושבירת ובקיעה אכתריא"ל שלמעלה. והרוח דאו"א מהכאת מטטרו"ן שלמעלה. והנפש מהכאת סנדלפו"ן ע"ד הנ"ל. נשמה דז"א דיצירה הוא מטטרו"ן והרוח שלו הוא סנדלפו"ן ונפש שלו הוא מיטטרו"ן בתוס' יוד. נשמת נוקבא דז"א דיצירה הוא סנדלפו"ן. והרוח שלה הוא מיטטרו"ן בי'. והנפש שלה ג"כ סנדלפון. ואינה נשמה שלה עצמה רק כח אותו סנדלפו"ן שהוא נשמת הנוקבא כ"לם וממנו נמשך ז' וע"ז התחתון נאמר והנה אופן א' בארץ במתניתא תנא זה סנדלפון כו' ולהיותו נפש דמלכותנקרא ארץ לכן עליו נאמר והנה אופן א' בארץ:

עולם העשיה סוד רישא דא"א שבו המגולה הוא עצמו סנדלפו"ן שהוא נפש דנוקבא דיצירה ולהות שבשאר עולמות לא היה כן שהוא עצמו ישמש לתתא לכן עליו נאמר והנה אופן א' בארץ להיותו רישא של העשיה והוא נקרא שר היע"ר והוא גימטריא פ"ר וגימטריא יע"ר. נשמת או"א דעשיה הדרינא"ל. רוח שלהם קמואל נ"א קומילאל ונפש שלהם. מלכיאל. נשמת הז"א דעשיה קמואל. והרוח מלכיאל. והנפש שלו צדקיאל. נשמת נוקבא דז"א דעשיה הוא מלכיאל. והרוח שלה צדקיאל. והנפש שלה עטריאל. טטרון מלך בעולם היצירה שמועאל למעלה ממנו בבריאה וז' שרים דבריאה נקרא שבעת הסריסים וז' דיצירה אינם נקראים סריסים כי הנהגתן בחול ובריאה בשבת כנודע שמועא"ל הוא ענפיאל יהואל דע כי יש ביסוד אמא דעשיה השם יאהלו:

הגהה - מוהרח"ו ז"ל מזה נוכל ללמוד כי כל חי' נקודה שמעולם לעולם זכר הוא בהיותה בה בחי' נפש בלבד כנלע"ד שם: